ייפוי כוח מקוצר לפי חוק החולה הנוטה למות: המדריך המלא

במהלך החיים שלנו, אנחנו מגיעים בשלב כזה או אחר לרגע שבו אנחנו מבינים שלא נישאר צעירים לנצח. ממש כמו הסבים והסבתות שלנו, וכמו ההורים שלנו – גם אנחנו הולכים ומזדקנים. 

יחד עם הגיל ועם ההבנה שלא ניתן לעצור את הזמן ואת התהליכים השונים שהוא מביא עמו, מגיע הזמן שבו אנחנו מתחילים לחשוב על אותם מחלות ומצבים רפואיים שאנחנו לא ממש רוצים להיתקל בהם, ובדרך כלל נגיד לקרובים לנו משפט בסגנון "אם יום אחד יחברו אותי לצינורות בבית החולים, אני רוצה שתנתקו אותי מהמכשירים". המשפט הזה נשמע מוכר?

אם כן, חשוב שתדעו שיש לכם אפשרות לקבוע את העתיד שלכם במסגרת "הזכות למות בכבוד", ואתם יכולים להגדיר בדיוק באילו מצבים אתם מעדיפים שינתקו אתכם מהמכשירים. זאת, במסגרת "חוק החולה הנוטה למות".

במאמר הזה אתרכז באחד הכלים היעילים והחשובים בתחום הזה: ייפוי כוח מקוצר לפי חוק החולה הנוטה למות.

מהו חוק החולה הנוטה למות?

חוק החולה הנוטה למות נועד לאפשר לכל אחד ואחת לקבוע איזה טיפול רפואי הוא יהיה מוכן לקבל, ואיזה טיפול הוא לא מוכן לקבל. החוק הזה, שנכנס לספר החוקים הישראלי בשנת 2005, הוא המשך של חוק זכויות החולה, שקובע כי אין לתת טיפול רפואי לאדם אלא אם הוא נתן את הסכמתו המפורשת לכך.

הייחודיות והחדשנות של חוק החולה הנוטה למות היא מתן הזכות לכל אדם לקבוע מראש מאיזה טיפולים הוא מעוניין להימנע במידה והוא יוגדר כחולה הנוטה למות. במקרים רבים, כאשר אדם מוגדר כחולה הנוטה למות, הוא אינו מסוגל לתקשר עם הסביבה שלו או להביע את דעתו, דבר שמונע ממנו להביע את דעתו, את הסכמתו או את התנגדותו, לטיפולים כאלה ואחרים. 

מי מוגדר "חולה הנוטה למות"?

החוק קובע בדיוק מי מוגדר חולה הנוטה למות, ומי יכול להגדיר אדם בהגדרה הזאת. על פי החוק, מי שיכול לקבוע כי אדם נחשב "חולה הנוטה למות" הוא "רופא אחראי" שמוגדר בחוק, שקובע כי אותו אדם סובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא, ושתוחלת חייו לא צפויה לעלות על 6 חודשים, גם אם הוא יקבל טיפולים רפואיים. 

אם מדובר בחולה המאושפז במוסד רפואי כזה או אחר, "רופא אחראי" יהיה מנהל המחלקה או מנהל היחידה שאחראי על הטיפול בחולה, או רופא מומחה שמונה על ידו לצורך כך. אם מדובר על חולה שמטופל בקהילה, הרי ש"רופא אחראי" יהיה הרופא המחוזי של קופת החולים, רופא שמונה על ידו או רופא שמטפל באופן פרטי מחוץ למסגרת של בית החולים או קופת החולים. 

כיצד ניתן לסרב או להסכים מראש לטיפולים?

על פי החוק, כל עוד אדם כשיר לקבל החלטות מושכלות ויש לו יכולת לתקשר עם הסביבה, הוא יכול לסרב או להסכים לטיפולים שונים. כפי שכבר ציינו, במקרים רבים אין לאדם את היכולת לקבל החלטות מושכלות או לתקשר עם הסביבה שלו כאשר הוא נמצא במצב רפואי קשה, ולכן ניתן להיערך למצבים כאלה מראש, על ידי מתן הנחיות רפואיות מקדימות, או מינוי של מיופה כוח שיוכל לקבל את ההחלטות האלה בשמו של החולה. 

אחת הדרכים העדיפות להיערך למצבים כאלה מראש היא על ידי ייפוי כוח לפי חוק החולה הנוטה למות. מדובר במסמך משפטי ברור וקצר יחסית, שמגדיר מראש את ההסכמה או הסירוב למגוון טיפולים כאלה ואחרים שעלולים להתבקש בעתיד. 

ייפוי כוח מקוצר לפי חוק החולה הנוטה למות

בייפוי כוח מקוצר לפי חוק החולה הנוטה למות נוכל להגדיר לאילו טיפולים נסכים ולאילו טיפולים נסרב ונעדיף להימנע. כך לדוגמא, ניתן לקבוע מראש שנסרב לחיבור למכונת הנשמה, כי מרגע שחולה חובר למכונת הנשמה – אסור על פי חוק לנתק אותו. אפשר גם לבקש להימנע מסוגים שונים של פעולות החייאה. לא פחות חשוב מכל אלה היא האפשרות להגדיר במילים שלנו מהו "סבל משמעותי" עבורנו.

בנוסף לכך, לייפוי כח מקוצר לפי חוק החולה הנוטה למות יש יתרון משמעותי על פני המסמכים המקבילים שלו, כגון ייפוי הכוח המלא, והוא העובדה שאין צורך בחתימה של רופא או של אחות על ייפוי הכוח. עובדה זאת הופכת אותו למסמך שדורש פחות בירוקרטיה, שעלולה להרחיק אנשים מההליך הזה ולמנוע מהם להיערך מראש לעתיד. 

למעשה, ייפוי כוח מקוצר לפי חוק החולה הנוטה למות היא מעין תעודת ביטוח. כמו כל תעודת ביטוח, אנחנו מקווים שלעולם לא נצטרך להשתמש בה, אך תמיד טוב שהיא שם. 

שאלות נפוצות

מידע נוסף:

מידע על חוק החולה הנוטה למות באתר "כל זכות"
עיקרי יישום חוק החולה הנוטה למות באתר משרד הבריאות