עם התקדמות הטכנולוגיה, לא מופרך כלל שכולנו נצטרך להגיע לרגע הזה. אחד ההורים שלנו יגיע לגיל זקנה, ויצטרך אותנו, ילדיו, בתור אפוטרופוסים שלו. אם בעבר הוא טיפל בנו, הגלגל התהפך, וכעת הילדים והנכדים מטפלים בהוריהם. מה זה אומר אפוטרופוס לקשיש? מי יכול להתמנות ככזה? כל הפרטים במאמר שלפניכם
אפוטרופוס לקשיש
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, חוקק על ידי המחוקק כדי להתמודד, בין השאר, עם מצב שאדם קשיש אינו יכול לדאוג לעצמו, ולא יודע, או אינו מסוגל, לקבל החלטות שדורשות שתהיה לו אחריות משפטית. זה יכול להיות לתת את הסכמתו להליך רפואי כלשהו, זה יכול להיות עניין של חתימה על חוזים או על תצהירים מסוגים שונים, ואפילו העמדה לדין, שעליו להתמודד עם השלכותיה.
מה הוא אפוטרופוס?
האפוטרופוס הוא אדם, שממונה על ידי בית המשפט, ובאחריותו לדאוג לצרכיו של הקשיש. זה יכול להיות טיפול ברכוש הקשיש, אבל גם יכול להיות אפוטרופוס שממונה לדאוג גם לצרכים הגופניים של הקשיש.
אם זה הסכמה על טיפולים רפואיים מסוימים, הסכמה על הליכים משפטים, וכל דבר שקשור לחייו של הקשיש. יש לציין, כי מינוי אפוטרופוס לקשיש, שולל בעצם את היכולת של הקשיש לקבל החלטות לגבי עצמו, ולכן מדובר באירוע דרמטי. בית המשפט לענייני משפחה יבחן כל מקרה בשום שכל, על מנת לוודא שאין פתרונות אחרים, הקודמים למינוי אפוטרופוס.
מי יכול להיות אפוטרופוס לקשיש?
בית המשפט, לפי סעיף 34 לחוק הכשרות והאפוטרופסות, יכול למנות לתפקיד, גם אדם פרטי, גם חברה או תאגיד רשום, וגם עמותה במידת הצורך. במקרים רבים, הממונה לתפקיד הוא אחד מקרוביו של הקשיש. כך, הוא יכול לבצע את הפעולות שהמשפחה של הקשיש סוברת שהן תהיינה לטובתו להמשך חייו.
הליך מינוי אפוטרופוס לקשיש
מדובר בהליך מורכב, שהעיקרון המנחה הוא ההגנה על זכויותיו ורכושו של הקשיש, והצורך לתת לו טיפול רפואי מיטבי על פי צורך, ובעיקר כשהוא, או מישהו הפועל לטובתו, מסכים ומודע להשלכות של כל פעולה. חשוב לציין, כי בית המשפט יבחן כל מקרה, ויוודא שאכן יש צורך במינוי אפוטרופוס, ואין מדובר במקרה בו אפשר להסתפק בעריכת ייפוי כוח. אם הקשיש סובל כבר מדמנציה, או עבר תאונת דרכים קשה, בוודאי שבית המשפט יקבע שמינוי האפוטרופוס לא יכול לחכות ולהמתין לדעתו.
הגשת הבקשה למינוי
מי יכול להגיש את הבקשה? כל אחד מקרוביו של הקשיש, או היועץ המשפטי לממשלה. את הבקשה תגישו בצירוף מספר מסמכים:
- הצהרת האפוטרופוס – עליכם לצרף הצהרה של המיועד לתפקיד שאכן הוא מעוניין בו.
- חוות דעת רפואית – יש לצרף חוות דעת רפואית, בה מלבד מצבו הרפואי הפיזי של הקשיש מפורט מצבו הקוגניטיבי והאם הוא זקוק לאפוטרופוס.
- כתב הסכמה של קרובי המשפחה מדרגה ראשונה – עליכם לצרף כתב הסכמה של קרובי משפחה אלה, שהם בעצם מוותרים על התפקיד עבור המועמד.
- חתימת עורך דין – יש לצרף לכל בקשת המינוי תצהיר שחתום על ידי עורך דין שבעצם מאשר את כל המידע שנמצא בבקשת המינוי שלכם.
למה מדובר בהליך מורכב?
זכרו, שלעיתים יכולה לצוץ התנגדות למינוי אפוטרופוס, בטח כשמדובר בקשיש שאינו בקו הבריאות מבחינת הזיכרון והמצב הנפשי שלו. לכן, על בית המשפט לענייני משפחה, לשקול היטב כל בקשה המובאת לפתחו. מצד אחד, עומדת זכותו הבסיסית של הקשיש לקבל החלטות לגבי עצמו.
מצד שני, הקשיש, לעיתים, לא במצב המאפשר לו לקבל החלטות כאלה, ואף לא מודע לכך שהוא לא במצב כזה. ולכן, מדובר במורכבות גדולה, שדורשת עיון והתרשמות מדוקדקת מהמסמכים השונים שמוגשים לבית המשפט, שמטרתם לסייע לו להגיע להחלטה הטובה ביותר. עבור הקשיש עצמו בעיקר, ויחד אתו כל בני המשפחה.
למה צריך להתייעץ עם עורך דין? ואיך בוחרים את עורך הדין?
בשל המורכבות שהזכרנו, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין אפוטרופוס, שמתמחה בענייני משפחה, הבקיא בהליכי מינוי אפוטרופוסים. הוא יסייע לכם לצלוח את כלל הגשות המסמכים, ויעביר אתכם את ההליך בצורה הקלה ביותר. הדרך הטובה ביותר למצוא את עורך הדין המתאים היא דרך קרובי משפחה או חברים, ולחפש עורך דין מקצועי, בעל ניסיון, שיש לגביו המלצות.
